עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מוזיקאי.
חברים
HadasuYN71juliאיירוNitzan nahonLucifer
IM ALBorn To DieתיאוMandyעלמהSurvives
sunshineפילוסופית משוגעתDo what I wantBlacKEyesנאיהישי ויסמן
Shiri don't careNAH TO THE AH TO THE NOOne bodyme-***TigerLily
MayuleThese HeavenSuzanשקדאופנה-meאני? מה אני מבינה? ;)
אליאנהבין הצלליםalison&jessאנונימיתמאיה נוימןEmo Life
ohmymesomeoneLee 18 leeits just me .cosmicBFFהדס
ZippersɛAngelɜAlicesmooth criminaloceanרות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

קרב איגרוף

03/09/2016 19:46
מאור ג'יגלבה
אמא, הצלחה, כישלון, חיים
החיים האלה הם לגמרי קרב איגרוף, לא משנה כמה פעמים אתה חוטף מכות - אתה מפסיד בשניה שאתה מפסיק לקום (קלישאה - אבל קלישאה נכונה).
הרבה דברים קורים ומתפוצצים לי ישר אל תוך הפרצוף בזמן האחרון אחד אחרי השני (צרות באות בצרורות מישהו אמר?), הסרטן של סבתא שלי, העבודה שהיתה לי שהתגלתה כבלאגן אחד גדול, העובדה שאני חוזר אחורה כדי לסיים תמועדפת כי אני צריך כסף לאלבום, זה שגנבו לי תאופניים (פתאום זה מרגיש כאילו הורידו לי רגל) וזה ממשיך וממשיך , בכללי התקופה האחרונה לא עשתה איתי מי יודע מה חסד.
אני מסתכל על אמא שלי ועל ההשקפה שלה, הפרדוקסליות הנוראית הזאת שהיא חיה בה, היא כבר מזמן ויתרה על החיים שלה וזה צובט אותי ממש חזק, במהלך תקופת הצבא עזבתי את הבית לשלושה חודשים כי פשוט לא יכולתי להיות בסביבה שלה, התנאי שלי ללחזור הביתה היה שאנחנו הולכים ביחד לפסיכולוגית. בהתחלה היה קשה ולאט לאט דברים באמת השתפרו והקשר שלנו ניהיה לפרק זמן מסוים אפילו חצי שפוי. לא היה קשה להוציא ממנה את המידע בנוגע לזה שהיא לא מאושרת והיא כבר ויתרה בקרב איגרוף הזה מזמן על עצמה. היא קמה בכל בוקר ב5 וחוזרת ב6 בערב מהעבודה. אם היתה לה זוגיות אני מאמין שהמצב שלה היה משתפר גם כי כלכלית היא היתה טיפה יותר משוחררת וגם כי היה לה בן זוג לחיים (לא טוב היות האדם לבדו - ועם כל הכבוד לזה שאני הילד שלה אני לא הבן זוג שלה, ולצערי בגללה ובגלל הדפוסים שלה אני אפילו לא קצת חבר שלה). אי אפשר שלא להעריך אותה היא לוחמת היא קנתה לבד בית והיא מחזיקה משכנתא ואת כל ההוצאות שיש היא מחזיקה , חייבים להעריך את כל זה. אבל גם סירה בים שנמצאת בלב סערה ולא טובעת כי היא פשוט ממשיכה לצוף אפשר להעריך באותה מידה, זה לא שהיא מנסה לצאת מהסערה ולהתקדם למקום חדש שבו יהיה לה טוב. 
אז הפרדוקס האמיתי היה זה שאמא שלי תלתה את האושר שלה בי, היא החליטה שהיא תיהיה מאושרת כשאני "אסתדר", הבעיה שהמונח "אסתדר" אצלי במילון לא חופף ואפילו לא קרוב ללהיות אותו מונח במילון שלה. כשאמרתי לאמא שלי בגיל 18 שאני הולך להיות מוזיקאי היא אמרה לי שאני מאכזב אותה, ומאז המצב רק "משתפר", לך תסביר למישהו שחונך במשפחה עם עוד 8 אחים ואחיות חוץ ממנו לפני 40 שנה למה אתה מתכוון בזה שיש לך חסך ריגשי, כל פעם מחדש היא לא מבינה מה היא לא עשתה לא נכון, וכשאני מנסה להסביר לה שאני לא צריך שום דבר חוץ מתמיכה ומילה טובה מידי פעם היא חושבת שאני ציני והתגובה היא בדיוק ההפך ממה שאני צריך. עצוב כל כך לראות בן אדם שעבר כל כך הרבה חויות שליליות בחיים והדפוסים שלו כל כך שליליים שמה שפעם היה מנגון הגנה מהסביבה הפך להיות מנגנון להשמדה עצמית מלא ברעל כלפי עצמה והסובבים אותה.

אני בן 23 (בעוד 9 ימים 24) אני עדיין גר אצל אמא שלי (לא להרבה זמן) כי אכלתי כמה מכות כלכליות בשנה ומשהו האחרונות (מי שלא מסתכן לא יכול לגדול בעיני), יש לי את כל הסיבות לוותר יש לי את כל המוח ללכת ללמוד מה שאני רוצה ולהיות מה שאני רוצה. אני כל יום קם בבוקר וחוטף פצצות לפרצוף כי אני נלחם על החלום שלי מגיל 13. אבל על הזין שלי אני אמשיך לקום.


 
רות.
הדס
04/09/2016 00:01
אתה אישיות!
יש לנו הרבה במשותף, הלוואי והייתי יכולה להחשף אבל יש לי יותר מידי מה לאבד
מבטיחה שאם אראה אותך ברחוב אזדהה ;)
מאור ג'יגלבה
04/09/2016 07:37
מצוין ! עכשיו אני רק הולך ברחוב בעקבות זה שגנבו לי תאופניים :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: