עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מוזיקאי.
חברים
Space girlYN71juliאיירוNitzan nahonLucifer
IM ALBorn To Dieתיאוהַחַיִּים שֶׁלִּיעלמהSurvives
sunshineפילוסופית משוגעתDo what I wantBlacKEyesנאיהישי ויסמן
Shiri don't careNAH TO THE AH TO THE NOOne bodyme-***TigerLily
MayuleThese HeavenSuzanשקדאופנה-meאני? מה אני מבינה? ;)
אליאנהבין הצלליםalison&jessאנונימיתמאיה נוימןEmo Life
ohmymesomeoneLee 18 leeits just me .cosmicBFFהדס
ZippersɛAngelɜAliceThelseocean
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

על רגשות ולבבות מבטון

20/08/2016 13:42
מאור ג'יגלבה
מוזיקה, עבודה, תעשיה, מחשבות
כל פעם כשאני מדבר עם מוזיקאים העצה הכי טובה שהם יכולים לתת לי בנוגע ללהיות מוזיקאי בעצמי היא תמיד : אם אתה יכול שלא להיות אז עדיף לך. (מעודד)
כן זה חרא עסק וזה לא משהו חדש, מזמן עברנו את העידן שמספיק שהיתה לך בלורית, גיטרה ואולי איזה מפוחית ואתה פתאום מלך העולם. מילים עמוקות ומלודיות כבר לא מדברות להמון, הם רוצים פורנו הם רוצים את המכנה הנמוך המשותף, למה לי ללמוד את כל המילים של welcome to the machine כשאני יכול לשיר לי בכייף "כולם פה שגעת צלחת מעופפת" (מילים ולחן ל. נרקיס - או משהו כזה).
בעיני לכתוב שיר זה הרבה מעבר למילים ולחן, זה להעביר רגש, זה לייצר מצב תודעתי, שירים ואמנים הולכים ובאים ונמחקים בין השורות האכזריות של הזמן, סביר להניח שהאומנים הגדולים באמת שהיו חלוצים בכל הז'אנרים שלהם  יישרדו עוד כמה עשורים טובים. אבל העולם שהיה פעם שייך לזפלין ודילן ואיינשטיין כבר גוסס. אנחנו דור על ספידים כבר מזמן לא מעניין אותנו האלבום או האומן או מה הוא באמת רצה להעביר. הכל ניהיה מכאני, חברות תקליטים מדפיסות סינגלים על ימין ועל שמאל כדי שמשהו יתפוס (ומשהו בטוח יתפוס), שירים זולים שהופכים להיות להיטים לשבוע ממלאים לנו את הריק ומעוורים אותנו במלודיות  זולות חסרות תוכן שיגרמו לנו לשכוח מהמציאות ולשכוח את הרגשות האמיתיים שמוסתרים מתחת לכל זה. ואני לא מדבר על רגשות של עצב בלבד, אני לגמרי חושב שאהבה ושמחה יכולה ורצויה שתתבטא בשירים שהכל יתבטא, אבל ממקום קצת פחות תעשייתי.
שירים נצחיים היו בעצם אמירה שזיעזעה דור שלם, הם היו רגש שאיש עוד לא הביעו בקול רם, בעולם שכולם בו מסתובבים עם לבבות מבטון קצת יותר קשה לזעזע (ראו לערך מיילי סיירוס על כדור הרס - וגם זה כבר לא כזה וואו), שירים נמחקים - רגשות אני מקווה שעוד לא לגמרי.

בכל מקרה אחרי הפגישה שהיתה לי עם מיקי (המפיק שאני עובד איתו על האי פי) קיבלתי שיעורי בית, לפשט את כל השירים שלי לכדי גיטרה שירה ולהכין לו דיסק עם שירים שאני רוצה לקחת לדוגמא למוזיקה שאני רוצה לשאוף אליה (היה שם הכל מרד הוט לפוסטר דה פיפל לדפט פאנק ואפילו סיה). אז ישבתי עם דור - הגיטריסת אני עובד איתו על הופעה אקוסטית (כנראה שגם נופיע יום שלישי הקרוב) וצילמנו איזה טיזר של שיר שלי שנקרא no pain no gain. יום חמישי אני נפגש עם מיקי ומשמיע לו את כל השירים שלי.

בתוך השיר יש קישור לסקיצה שהקלטתי בבית לפני מלא זמן.

רות.
Lee 18 lee
21/08/2016 23:23
עולם המוסיקה משתנה כל הזמן ,תמיד יהיו את אלה שילכו ע העסק הפשוט והקל ויהיה את אלו שלא ,שיעשו את מה שהם מרגישים ,נכון בשביל להגיע ליותר קהל צריך לעשות משהו שהוא קצת יותר אקטואלי ,אבל יש כל כך הרבה דרכים להצליח במוסיקה והישאר נאמן לעצמך ,תמיד לעשות את מה שאתה מאמין בו , השירים האלה זה אתה ,זה מי שאתה ,כן צריך להקשיב לאחרים שמבינים במוסיקה אבל אל תעשה כל מה שהם אומרים ואל תוותר על מה שאתה מאמין בו ,בסופו של דבר זה לא משנה כמות הקהל זה משנה איכות הקהל ,מי שימשע אותך צרי להתחבר אליך אל מה שאתה מייצד ואת מה שאתה שר וכותב .
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: